אשכנזי נ' סולל-בונה בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה כספית בעילה חוזית עקב הפרת חוזה מכר דירה לחיוב הנתבעת בפיצוי בשל איחור במסירת החזקה בדירה לתובע ואי התקנת פרקט בדירה ומתן מכשירים חשמליים ע"י הנתבעת.

ביום 21.9.2004 נחתם חוזה מכר בינו ובין הנתבעת וחפציבה (תמרבו) הולדינגז בע"מ, שמאוחר יותר מונה לה כונס נכסים (להלן – "חפציבה") לרכישת דירה בפרוייקט "חופים" בחדרה המצוייה ברחוב חוט השני 5/51 (להלן - "ההסכם" ,נספח א' לכתב התביעה). בהסכם נקבע מועד מסירת החזקה בדירה ליום 30.6.06 אך לטענת התובע היא נמסרה לו בפועל רק ביום 28.9.08. עבור איחור במסירת הדירה לתקופה בת 27 חודשים קמה לו זכות לפיצוי על פי ההסכם בסך של 700$ לכל חודש המגיע לסך כולל של 103,565 ₪. בנוסף, התחייבו בהסכם הנתבעת וחפציבה להתקין בדירה פרקט מעץ שלא הותקן אשר הנתבעת וחפציבה. הנתבעת ניאותה לטענתו בזמנו להתקין פרקט רק בחלק מהדירה זאת לטענתה רק לפנים משורת הדין. לכך הוא סירב וכיום דורש פיצוי בסך של 5,000 ש"ח לפי הערכתו את עלות התקנת פרקט לימנציה. הנתבעת וחפציבה גם לא ספקו לו מכשירים חשמליים (כאמור בסעיף 45 לנספח להסכם) ועלותם הוערכה על ידי התובע בסך של 29,730 ₪. חיובה של הנתבעת הוא לדידו בשיעור של 50% מהסכומים הנקובים לעיל ועומדים על סך של 69,197 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות על הסף בהיעדר עילה, מניעות והשתק. ההסכם אמנם נחתם על ידה וע"חי חפציבה ביום 21.9.2004 אך מאוחר יותר, ביום 8.9.2005 , היא חתמה על הסכם עם חפציבה לפיו היא מוכרת לחפציבה את כל זכויותיה בפרוייקט חופים וחפציבה מצידה התחייבה למלא בעצמה אחר כל התחייבויתיה של הנתבעת בגין פרוייקט חופים לרבות התחייבויות כלפי צדדים שלישיים ובכלל זה התובע (להלן – "הסכם היפרדות", נספח 1 לכתב ההגנה) . לאחר קריסתן של חברות חפציבה ובכלל זה חברת חפציבה שנקשרה בהסכם ובהסכם ההיפרדות, אושר הסדר סופי לפרוייקטים של חברות חפציבה כולל פרוייקט חופים, ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים כאמור בהחלטתו מיום 22.4.2008 שהוגש ע"י כונס הנכסים והמהל המיוחד ונידחות התנגדויות שהוגשו (ההחלטה צורפה כנספח 4 לכתב ההגנה , להלן-"ההסדר הסופי").

הנתבעת טוענת כי בסעיף 16.2 להסדר הסופי נקבע כי השלמת העבודות בדירות בפרוייקט חופים לרבות שדרוגים, תבוצע ע"י הקבלן חברת דניה סיבוס בע"מ ואילו עבודות חריגות כדוגמת אספקט מכשירי חשמל , לא יבוצעו (סעיף 16.4 להסדר הסופי). בדומה לכך נקבע בהסדר הסופי (סעיף 16.5) כי קנסות בגין איחור במסירת דירות לא יחולו למעט איחור בעתיד מהמועדים שנקבעו למסירתם בהסדר הסופי שיוכרע לגביהם ע"י בית המשפט המחוזי. ביום 11.5.2008 חתם התובע על הודעת הצטרפות להסדר הסופי ובכך, כאמור בסעיף 4 אישר התובע כי הסתיימו חילוקי הדעות והוא מוותר על כל טענה או תביעה לעניין הדירה שבפרויקט חופים (נספח 5 לכתב ההגנה).

בנסבות אלו טוענת הנתבעת כי בהתאם להסכם ההיפרדות ובהתחשב בהסדר הסופי אליו הצטרף גם התובע לפיו קיים הפטר לחפציבה מחיובה לפי ההסכם לתשלום פיצוי לתובע בגין אי התאמות בדירה ובגין איחור במסירתה, כפועל יוצא הופטרה גם הנתבעת מחיובים אלוט כלפי התובע. יתרה מכך, לפי ההסדר הסופי האחריות להשלמת בניית הדירה הוטלה על חברת דניה סיבוס ומשכך, לא קיימת יריבות בין התובע לנתבעת ודין התביעה להידחות, לשיטתה.

דיון ומסקנות:

המתווה הנורמטיבי

סעיף 55(ג) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובע:

הפטיר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו או מקצתו - בוויתור, במחילה, בפשרה או בדרך אחרת - הופטר גם השני באותה מידה, זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת.

מהוראת סעיף 55 (ג) עולה כי ככל שניתן הפטר ע"י נושה בגין חיוב של אחד מהחייבים אזי

הופטר גם החייב הנוסף כלפי אותו נושה מאותו חיוב באותה מידה. בכך, הועדף עיקרון

הנשיאה בנטל ע"י החייבים במידה שווה על פני האינטרס של הנושה לקבל את חובו ולו גם

מחייב אחד באופן בו, הפטרו של חייב אחד הוא בפועל, הפטרם של כל החייבים האחרים.

למעט במקרה בו (כאמור בסיפא של סעיף 55(ג) ) משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת המאיינת

את החזקה שנקבעה ברישא של אותו סעיף כמובא לעיל. "הכוונה המשתמעת" מן ההפטר,

שאינה מפורשת, לא בכתב ולא בעל פה, נבחנת לפי הקשר הדברים לפי ההסכם, נסיבותיו

ותכליתו, מתוך השכל הישר, הצדק והיושר (ע"א 33/00 מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ נ'

יוסף סוריה , פ"ד נח(5); רע"א 5788/08 לאון שנקלר נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , ניתן

ביום 15.1.2009).